העיר הגדולה שכולם מדברים עליה, מקום הבילויים הכי כדאי, חיה
ונושמת 24 שעות ביממה, אנשים מוזרים ביותר שלא רואים במקומות
קטנים, אינדבדואלי כל אחד ואחת בעיר ששמה תל אביב.
נוכחתי לדעת שזה נכון לאמיתה, לא מזמן עברתי לעיר אחרי 14 שנים
בישוב קטן, בחורה שלא מכירה  את הרחובות של העיר נמצאת עכשיו
בלב העיר עצמה מנסה לעמוד על הרגליים אחרי שבנתה תוכניות אחרות
לגמרי והכל התנפץ לה בפנים.

מכירים את הסיפורים שבחורה מכירה בחור, מתאהבים, עוברים לגור
יחד (רק הפעם בבית הוריו) ולבחור מתחיל להימאס להיות עם אותה
בחורה כל יום אחרי יום עבודה אז הוא מתחיל לזלזל ולקחת הכל
כמובן מאליו, פוגע בבחורה ורוצה לעשות הפסקה?
אז עושים הפסקה לכמה ימים וכמובן הוא רוצה הזדמנות שניה,
הבחורה שעדיין אוהבת את הבחור נתנה לו את ההזדמנות אז הפעם לא
חזרו לגור אחד עם השניה אלה היא עברה לגור בעיר אחרת.
ממשיכים להיות זוג אך ממרחק, רואים אחד את השניה פעמיים אולי
שלוש בשבוע.
במשך אותה תקופה של החזרה הוא ממשיך את אתו הדפוס, הפגישות
מתצמצמות ואז צלצול טלפון בערב לבחורה כשבאותו הערב הם היו
אמורים להיות יחדיו;
"אני לא חושב שנפגש הערב"
"למה קרה משהו?"
"אני לא רוצה להמשיך.."
"להמשיך מה, על מה אתה מדבר בכלל?"
זה לא הולך, בואי נפסיק את הקשר.."
בלה בלה בלה בלה ואז " אני לא מתגעגע אליך...לא אוהב אותך כמו
שהייתי רוצה ..."
פרידה. סופית.
בטלפון.
אחרי חצי שנה שמתוכם גרו יחדיו.
אז ככה: עכשיו היא מוצאת את עצמה בעיר הגדולה, מוצאת דירה
וממשיכה את החיים בלעדיו.
כשהיתה חדשה בתחום הזוגיות היתה יותר פגיעה, עברה פרידות וכן
חלקן היו ממש קשות אך במשך הזמן נהיתה חסינה להם, נכון היא
עדיין בחורה רגישה אך במקרה כזה לקחה הכל בחשבון ואת עצמה
בידיים והחליטה שאף אחד לא יפגע בה יותר ממה שבאופן טבעי קורה
וממשיכה לזרום כי מה הם החיים אם לא לתת להם להמשיך ולתת
לדברים לקרות ולהנות מהם?
על פי תורת הטאואיזם, החיים פשוטים אם לוקחים אותם כך ולא
מסבכים אותם עבר על המידה אז למה לא ללמוד מזה.

עכשיו את חושבת על עצמך נכון?!
אולי הגיע הזמן שתתחילי לחשוב קודם עליך ואז על מי שאיתך.
סתם רעיון כדי למנוע מצב כזה שוב בעתיד.