ואחרייך, יש רק נצח
יגיע החורף,
ואני אשב מול החלון
את תהיי, או שלא
זוכר שגם הזיכרון מתעתע
שהמילים מבקשות לשכוח
ואחרייך, יש רק נצח
הייתי רוצה לדעת, איך לצייר אותך
בלי לצאת מהקווים
הייתי רוצה, ללמוד להיות זר
ובסוף, הייתי יודע
איך מתגעגעים
ואחרייך, יש רק נצח
את תלכי, מסביבי שעות
תעברי בין הארגזים
היד תרפרף על המדפים
האצבעות ילטפו את הספרים
ואני, הייתי רוצה לחכות לך
אחרייך, יש רק נצח
והחורף שיבוא, יביא איתו גשם חזק
אביט במכוניות, עוצרות בבת אחת
וכלב ינבח מתוך פחד
ואני,
הייתי רוצה לדעת, איך לראות אותך
בלי לעצום עיניים
שהעלים ישאירו סימן,
ואחרייך, יש כנראה רק נצח
מבקש לדמיין אותך
בלי לאבד אותך
ואת תמיד נעה סביבי
לא יכול לתאר אותך עוצרת
ואני חושב
איך החלומות, לא אמורים להתגשם
אחרת, מה יישאר למציאות
ואחרייך יש רק נצח
ובחורף, שנינו כמו מבקשים להתכנס
אל תוך החושך, אל תוך השתיקות
והפנים מכסות אותנו
תחושות, ובדידות
ורק השלוליות מזכירות, שיש עולם בחוץ
ואחרייך, אחרייך יש רק נצח
ואני הייתי רוצה ללמוד, להיות איתך
שקט, בלי משפטים, בלי מבטים
לתת לעולם להיעלם
ואת הרי, זיכרון בסך הכול
לא משאירה סימנים , לא מתעקשת
לא מבקשת שאחכה, לא נטרקת דלת
ואני חושב
עוד מעט יגיע החורף, אחרייך
ואז יישאר הנצח
אני אביט בגשם שיורד
הרהורים שלא נכתבים
העולם לא נעלם, גם מה שמבקש לשכוח
לא זוכר דבר
איך לעולם לא למדתי
להיות איתך מאושר
ואחרייך? אחרייך יש רק נצח