רינת עדי / מספיק |
להפסיק עם כל הבלאגן
כל פעם שהיא לידי
הלב משתייף עוד קצת ועוד
ואז שהיא בטעות מסתובבת
והשיער שלה נוגע לי בפנים
פתאום הכל חשוך.
היא באה חדשה,
לא רואה ממטר.
עוברת מולי ואני נמסה
אבל היא בשלה,
ממשיכה במסלול ישר
לא מוכנה להזיז
את הכיסוי מהעיניים
ולראות שאני שם.
אני שונאת אותה.
כל כך אוהבת,
כל כך מצפה,
אני שונאת את העובדה
שאני פשוט,
כל כך אוהבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|