אסף ברוש / 2006 ייתכן |
2006
כשנשקפת מולי אז,
אפילו הזמן עצר מלכת.
ואור החדר ההמום
התחיל לפזם שיר של שלכת.
שלכת של תקווה,
ולבלובים של אהבה,
ותהיות על למה ומי...
וחיוך אחד שהיה שלי.
ואולי זה ייתכן,
זה ייתכן.
וככל שהעמקתי,
הבנתי שכן.
והמשכתי במסע,
מול ההרים לא עצרתי.
והנה אני מרגיש,
שאת שחיפשתי מצאתי.
ואולי זה ייתכן,
זה ייתכן.
וככל שהעמקתי,
הבנתי שכן.
לחן, כתיבה ושירה: אסף ברוש
סולואים, הקלטה: גל מגן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|