רוני פולי / מחוזות |
אינם עוד.
דחפורים רעבים נגסו בבטן אדמה,
תבנית הנוף מבראשית חיי
נופצה ברגלי קבלנים גסות
עצי שמחה שטיפסתי
תאנים נוטפות חלב שקטפתי
נתלשו משורשי עד
ובניינים רבי-קומות
נשתלו בחלד הפעור
פרצו בקיעים בקו רקיע
במקום ההוא
שהתפלשתי אז
בערוגות חמציצי פרא
בין צבים לקיפודים
אישה נושאת כעת תינוק
המשקיף אדיש
במחוזות ילדותו שיגדל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|