|
מישורים נחתכים
ביד הרופסת הזאת
ביד הבונה וזאת
צפיפות מתונה
כשאין כיכר לחם
והשארית בכיס ממתינה
נקבים מקווים
החומר בהישג
הטובות משתפלות בנקודות לזכותי
זקיפות ניצבת ביממה לכשעצמה
והעין הבוחנת כמעט ונעצמה
נועצת בי מבט
יותר אליי ממני
מקרבת פנימה
הלאה החוצה
המישור נעצר ונחצה
ואני עומד ועצה מרחיקה
שוב אובד
והתלם הוא עלם
והמים נוגעים בניקבת הברזל החם
החלוד הזה
ושתיקתו יקדה בי כדם
תמיסתו כגורל בין ידיי
אחת להיות
פעם להיות
ונגמר |
|
|
יש כאלה, שבאמת
לא יודעים
דברים, כמו...
"כמה סלוגנים
אפשר לשלוח?"
והם שולחים
ת'שאלה בתור
סלוגנים ויוצאים
כלי-עולם בעלי
חוש הומור
מפותח.
-שפרירית, פלא
העולם השמיני
בניתוח
פסיכולוגי של
מצבם
הבלתי-נמנע-ומוסבר
של כותבי
הסלוגנים
המופלאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.