רז אלון / חרוזים קצובים לשום מקום |
איך למישהו יש כשלי כואב.
ובעולם מסתובב סביב סביב,
מסתכל על השלג מחכה לאביב.
אם הימים רצים לאנשים אחדים
ימים אחדים לא עוברים לאנשים רצים.
ואני נבול מסתכל על הקשת
הולכת דוהה ונעלמת.
טפטף לי אושר מתוך ליבי המקרטע
ולי כבר אין אור וגם לא צבע
אילו יכולתי לחזור בזמן אחורה וקדימה
עדיין לא יכולתי למנוע את מה שעשית.
אבל עכשיו הכל נגמר,
הפה מתמלא בטעם מר.
אין עוד טעם לזכרונות ישנים
צריך למצוא אנשים חדשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|