חיפה, מונחת על הר.
מוטלת בזוית עד לנקודה שבה נגמרת האדמה,
ומתחיל גוף כחול שמימדיו אינסופיים או לפחות (גדולים למדי).
תלויה על בלימה.
להסתכל על הנוף הכחלחל שנשקף מפסגת הכרמל.
להביט בלועו של רובה.
ניתן להבחין בכך בפני האנשים באוטובוס
רצינות תהומית, כיווץ של השפה התחתונה.
חוסר שקט אופייני לספינה טובעת.
הם חיים על זמן שאול, הם יודעים ש.
ההפרדה בין חיפה והים היא זמנית.
זווית המדרון מבשרת זאת בדרדרת של חצץ אפרפר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.