|
את פירותי אשר גידלתי קצרתי בדמעות
את אהבתי אליהם נתתי
את זמני אליהם השקעתי
הם מתוקים ועסיסים דובדבני קיץ
חלק מתוקים חלקם חמצמצים
את ביתי אשר תיפחתי קצרתי בחוסר כל
את רחושי נתתי
את זמני אין ספור לא ספרתי
הוא יתרוקן ויחזור להיות כאילו לא היה
חלק ממני ישאר שם חלק ממני יחזור
את רוחי אשר עליתי בסולם חסר שלבים
את גופי תרמתי
את ויצרי שעבדתי
רוחי תאזן ותחזור להיות הינה כאילו
איננה התעלתה
אבל עלתה היא
ורוממה את ההר ואת השמש ואת הצל שעל הדשא.
מחר כאשר אשוב עם השק של חוויות וסיפורים אלך לישון
ואקום לטבע של בניינים.
לנחל של פקקים
וגור בבית ההורים
בינתים
רק בין זמנים
של ערבים
אחלום עוד חלום
ונראה מה יהיה
המעבר לכפר בחזרה. איפה הסבא ? |
|
|
אני רואה
סילואטה של
בן-אדם...
פחדן! פחדן!
אולי תעשה את
הפנדנגו?
(רעם וברק מאד
מפחידים אותי)
גלילאו?
גלילאו!
גלילאו?
גלילאו!
פיגרו מעוליו או
או או או או או
או!
או אמא שלי!
באמא שלי! באמא
שלי!
תנו לי ללכת!
לשטן עצמו יש שד
בצד בשבילי,
בשבילי!
בשבילייייייייי!
-אחד מפאלו
אלטו
מזיין ת'שכל
אחרי אכילת
פטריות לאיזה
פרדי מרקורי אחד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.