היא כה יפה ומסתורית
והיא כל כולה מקצועית
אותי היא משכה אליה
ואני אוהבת את עיניה.

שמה כשמו של עץ תמיר
והיא מתנהגת ממש כאמיר
את לבי כבשה בשניה אחת
היא, העשויה ללא חת.

פניה המתוקות לנצח
לעתים נראות כמוכנות לרצח
אך האמת ידועה רק לי
ואני רוצה שתהיה שלי.

כל דבר קטן בה יפה בעיני
ולבי מאושר כשהיא מביטה בפני
הלוואי והייתה מרגישה כמותי
הלוואי והייתה אוהבת אותי.

רוצה להיות תמיד לידה
להחזיק בידי את ידה
לנשק אותה לרוב
ותמיד אותה לאהוב.

קולה הערב נותן הוראות
ולפעמים הן נשמעות נוראות
כמה רוצה אני לשמע את אותו הקול
לוחש לי אהבה ונותן לי הכל.