|
מילים של תקווה ושכנוע
הפכו למילות ייאוש וגעגוע
ונישאו על פני הרוח בתדרים נמוכים
והשתרכו על אדמות צמחים חרוכים
ועננים אפורים כיסו שמי דמעות
ושמש גדולה מיררה בבקשה לבכות
ואילו רק יכלו לכבות
נרות שהודלקו בזדון |
|
|
לפעמים נדמה לי
שבועז כל כך
שונא אותי
זאת שאהבה את
התל-אביבי
תגובת מערכת:
ממשרדו של בועז
מבקש דוברו של
בועז להבהיר שכל
הרגשות שמפתחים
כלפיו הם
באחריות המשתמש
בלבד, ומשרדו של
בועז לא יקח שום
אחריות כלשהי
בנושא, הדבר
כולל תשלום דמי
מזונות, תשלום
עבור הפלות, דמי
אבטלה וכדומה,
אך אינו מוגבל
לאחריות זו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.