|
שרידי ערפל לא מורגש
מחייך ללא פנים
טורי פנסים עמומים
מתערטל מנוכחות
כמעולם לא נצבר לדבר
לבד נשיקה לפרידה
חפוזה מלחי קפואה.
אותיות נכונות
נופלות בין כיסאות תחנה
אל מחוץ
למרחב הקטן הנראה
אני משחקת בהן בחשאי
ואתה מופיע
השיגעון מזדחל בלי
לדפוק מבעד לדלת
שנסגרה כמו המציאות
שהאפירה, כמו היום והליל
שהתנגשו המפתיע.
צעדים פזיזים
שוב ממהרים
תחת שמיים מוצקים
ענן קיטור שחור
חונק מתקווה- - |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.