כאחותי לי את, אישה.
אהבת קדם החמיצה.
קונקורד-על מקורקע,
טרם הגיעו אל-חזור.
אזכירך ימים ראשונים,
-לכל יום ערב. גם ליל.
וידענו אהוב. התיזכרי?
עת ליטפתי מעגלי לחייך,
הלך נדיר לי, לנשיקתך.
והייתה זו דרכך-לך, לנגף.
הגדר עברי כאויבי-שנא.
עקוב ימי-קדם, עקובי-דם.
הלמי את? אם אישי הוא?
או פרא-איש. להצדיק,
פלא מקדמי זהר-רשע.
והיינו שנינו לנו, יחד.
כבשר אחד לרצות,
כגוף אחד להורות,
וידענו ידוע - ללדת.
וחזיונות תעתוע עמעמו.
סדקו אושיות עתידים,
דחו מאמצי מגע. למגדל
-של חזון אמת. שמת.
נבעט הייתי להיבעת.
מוט הייתי להימותת.
לרגעי קודש נולדה ביתנו.
לרגעי אהבה בם ידענו-נפש.
עת נמס היה ליבי לאדי נתך,
כמו שכינה אפפה מגע-אל.
בינות הבלייך - עמדה יחפה.
ערומת עריה. אמת אמיתה.
בי נשבעתי לימין צדק.
בת אהבה היא, בהיזרעה.
תיכון גם תינון אהבתי לה.
-כאבהבי אהבתך לה. |
