|
אצבע אל אצבע.
ציפורן אל ציפורן.
יד אל יד.
הגרעין הכי בטוח שיש
הכי יציב שיש.
אל תעזבי את ידי לעולם.
עדר הפילים פרץ
בויכוח, בטונים גבוהים
עם מילים פוגעות.
רקיעות ברגליים
ונהימות כואבות.
מרחוק זה נשמע לי כמו
הג'אז המתוק של הטבע.
לפני שתעזוב את הענף האחרון
ממנו אתה נתלה,
תהדק אחיזתך בצורה שבה
למדת (לפני שנתיים ויום) -
זה כבר הוטמע בך -
כמו אינסטינקט.
אז תלחם בעצמך וקפוץ. |
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.