|
בשבועות האחרונים
זיכרונות כחתכים
החיו את זכר השיבה אל עירו
והוא עוד לא ח"י וכבר -
למוד קרבות,
וממנה נותרו רק עיי חורבות.
שם נכתב על הקירות
"נקמו יהודים"
(את מילות הפרידה כבר נמנע מלראות).
הוא לחם בגרמנים בבריטים ובערבים
באותה נחישות
שבה הקים אחר כך בניינים
הוא אהב אותנו
והיה מחבק אותנו בלחיצת יד אמיצה
בכיבודי דג מלוח ומשקה חריף.
סבא.
ואז לבדו
בתנועה אחרונה
של לוחם חירותו הפנימית
הוא קרא תיגר על הזדון שבתוכנית
ומאז לא חזר לכאן שנית.
לפעמים בלילות חשוכים נדמה כי צל דמותו
מהבהב כלווין
בזנית
הוא מסמן לי דרך
ואחרית. |
|
|
עם כל הלחם הזה
שאני שולח אני
יכול להאכיל חצי
אפריקה, לא
חבל?
.
אחמד אחמד, חבר
של איבי נתן.
מחפש תירוץ
לעזוב את הארץ
ולהפסיק לכתוב
סלוגנים, או
לפחות להפסיק
לאכול לחם כי
הוא כבר ממש
שמן, טוב לא
שמן, מלא!
מלא שומן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.