תסתכל על עצמך מבחוץ
אתה לא תאמין לאדם
שהפכת להיות

איך השתנית, איך התפכחת
תנסה להיזכר ברגע
בו הפסקת לחיות

מבט אחד לשמיים
יספיק לך כדי להבחין
שהגבול שלך הרבה יותר קרוב
ממה שרצית להאמין

כל אמונה שהייתה לך
לגבי מי שאתה
התנפצה לה ברגע
שנהיה קצת קשה

כי נשברת ברגע
לא שרדת את הסופה
קרסת לפתע
ללא שום התראה

ושברייך לא יאספו
כי אין כאן מי שיעזור
תן לי את הכוח להישאר
כי אם אברח, איך אחזור?

הבקרים כל כך קשים
והלילות כל כך קצרים
אתה לא מוצא סיבה בתקומה
ולא רואה שום אור בשום קצה של מנהרה

החברים לאט כבים
אתם חיים בעולמות כל כך שונים
ולא מוצא שום דרך חזרה
לחזור לרגע לכל מה שהיה

שום דבר לא מעניין
ואתה כבר לא מתעניין
לא מסוגל להתנתק, להתפרק, או לספק
את כולם שרוצים שתהיה כמו עצמך

אבל אתה כבר מזמן לא עצמך
מסתכל במראה ולא מזהה שם את דמותך
הזיפים, המדים, החורף שחודר מבין התריסים
מתהלך בכבדות, באיטיות, אין לאן למהר, בסוף כולם מגיעים

אז תן שנייה מבט מבחוץ על עצמך
אתה לא תאמין לאדם שהפכת להיות
תראה איך התפכחת, איך התבגרת
כנראה שכבר מזמן אתה הפסקת לחיות