[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחף שגיא
/
עורב שחור

יש עורב שחור. הוא חי בלילות בעיר עירונית, שהיא יער אינסופי
של עצי ברוש בגובה 2000 מטר, אך העורב לא יכול לעוף גבוה מהם
בגלל החשכה.
העורב עף בין העצים בלילה חשוך ללא אורות, אך-ורק הצללים של
העצים יצרו את האור היחיד. בתוך עולם, שהעורב בו היה גוסס בבית
קברות באמצע היער, גוסס על הקבר שבאמצע הבית-קברות.
העורב ראה חיפושית מהלכת על עצי האפלה למעלה. בתוך עולם שחור
חשב העורב: "מה הוא העולם שמעל לצמרת העצים..."
"אין עולם," אמרה לו החיפושית, "אך ורק שום-דבר." ונעלמה מבין
העצים החשוכים.
העורב קפץ לתוכם אך אבד למראה האינסופי של החשכה ביער. "עיר
עירונית?" חשב, ועף עד שלא היה כלום. העורב ניסה למצוא דרך אך
לא יכל.
"היכן החיפושית? אני חייב את עזרתה!" אמר העורב לעצמו.
"אין משהו ממשי במחשבות שלך, או בנסיונות שלך, תנסה להבין שאין
זה עולם חשוך." אמר קול שדומה לקול של החיפושית.
"אז הרי כדאי לי להתאבד? כי נסיונותיי לצאת מחוסר המוצא בחיים
אלו נכשלים. האם זה סוף?" שאל העורב בחזרה, אך אף קול לא
דיבר.
העורב עף לקראת הקול שלא שמע אי פעם, אך לא יכל בגלל החשכה
שהקיפה את ליבו ואת עולמו. "מה זה? אלו הם חייו של עורב?" חשב
לעצמו. היה זה לילה כל הזמן, ואף-פעם לא היה אור. "והיכן אני?
יותר ממליון קילומטרים של עולם שחור וחסר חיים שבנוי מעצים
שאין אפילו דרך להסתכל למעלה או להגיע לצמרת." חשב במחשבה
מדאיגה.
"רק אני ואתה פה. אלא מה אתה חושב, עורב טיפשון?" אמרה
החיפושית שהייתה לידו. העורב הסתכל אליה והלך לבית הקברות כדי
לגסוס שוב. "איפה אני?" שאל העורב. "אל תשאל... גם אני לא
יודעת".
"אז למה אני שחור?" שאל העורב. "אני לא יודעת. למה אני
שחורה?"
"כי את חיפושית."
"ואתה עורב."
"כן, אבל יש גם סוגים אחרים של עורבים, שלא בצבע שחור."
"אבל כאן אין. האם אתה רוצה להתאבד?"
"כן, אם אין דרך מוצא, אז כן."
"ואיך בדיוק? אינך יכול להרוג את עצמך בשום דרך."
העורב דאג, וניסה לעוף למעלה. העורב לא הצליח בגלל שהוא היה
שחור. "אם אני שחור אז מה זה בדיוק משנה?" שאל העורב.
"אתה שחור מבחוץ ומבפנים." אמרה החיפושית ונעלמה לשום-מקום.
"חיפושית? לאן הלכת?" אמר אך לא הרגיש נפש חיה.
העורב ניסה להרים את אחד הקברים לראות מה היה שם. הוא פתח קבר,
ולא היה שם אף-אחד. "למה אין כאן שום-דבר?" שאל את עצמו.

על הקבר היה רשום באותיות שחורות וחצי מחוקות: "שום דבר".
העורב הבין, וגסס מחוסר התקווה שלו. זה היה שום דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- לא, אני לא
יכולה לבוא איתך
יש לי מבחן
בגרות חשוב
במתמטיקה שיקבע
לי את כל החיים

- אולי בכל
זאת?

- טוב

המרגל הלא מועיל
גם עם מסמך
מזעזע מתוך רמת
אביב ג'


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/2/07 19:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחף שגיא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה