דב וובר / הדר |
ברגעי קדושה של שיתוף קרוב ורח.
יקירתי כשדה נמוך וקריר
שנמרך על רקע שמי ערב בהיר.
ואיך אותן רגליים -
שפסעו בין מיסתורי אדמת ערגה,
שקעו בבוץ,
הנראה טבעי כל כך אחרי הסערה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|