בזרם הספקנות
דוהרים אנו על שרידי הזיכרון
לא מניחים לנאום הלבבות המסמם,
לא מוותרים לגעגוע של ריקוד,
פולקלור של פנטזיונרים.
נחמה אין - היינו פחדנים
תמיד נהיה. והעתיד שבוי.
כי לאה לא תבין לעולם, שאהבה
זה כאן על פני האדמה.
מי שהבין, ששרד, מדבר שפה אחת:
ויש כאלה, שעוד מחפשים את החיתוכים הרומנטיים
שיצלצלו על הלשון, בצרפתית או ערבית שנתקעת בגרון.
על מזבח מעופש, מנחת זיכרונות מעיבים
לאלוהי הספק שרודף אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.