בשנתי חלמתי חלום.
חלום על אצבעות.
אצבעות שכחלו מקור אך עדיין השתוקקו
לנגן,
לפרוט על מיתרי הזכרונות של ילדותיות מתאהבת.
אצבעות שבעצמן,חלמו זמן רב על פלא עדינותו של החשמל הסטטי,ברגע
נגיעתן בגופך.
אצבעות שלא פעם ניסו לתפוס,
לחבוק את ליבך הרועד ולהמיס,
להתיך אותו לשלולית לבנה בכדי לפסל ממנה חומר מצבעים חמים
יותר.
באותו בוקר כשאני היקצתי,
את התעוררת,
ואז חלמת על אצבעותיי שכבר לא ישחקו איתך
באומנות פלסטית.