נמשכתי אל האור הרחוק הזה כמו יתוש לילי.
תרתי אחר האור,
החום ההומני שבהבזקים קלים עטף אותי.
לעולם לא תקח ממני, רוח עוטפת, מטלטלת -
גניחותיהם של הסוסים השחורים,
פרשי אפוקליפסיה, ושוקולד לבן נמס על פטמות וורודות.
ושפתייך הפצועות חונקות את קפאוני הטבעי, משכרות אותי,
כמו שכרונם של יתושי הליל אל פנסי הרחוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.