|
אני לא יכולה לפתוח את זה.
אתם מבינים?
אני, אני שהייתי מלאה במילים
מלאה בשאלות
אני שחיפשתי כל כך הרבה תשובות
אני שבכיתי
אני שהרגשתי
אני שלא וויתרתי
עכשיו אני לא יכולה לפתוח את זה.
בהתחלה חשבתי שפשוט ויתרתי כי לא מצאתי
מספיק תשובות שיספקו אותי
אבל אז הבנתי שמה שאני באמת מחפשת
זה השאלות...
שנאבדו לי בטיסה חזרה.
ניסיתי לקרוא קצת
ניסיתי לחקור
לא לוותר
ולא להשאיר מאחור
אבל המוח פשוט לא מסוגל
להגיד לידים שלי
לפתוח את היומן מסע...
היומן מסע הכבד הזה...
העמוס רגשות הזה
כי הוא גדול עלי עכשיו...
וגם כשניסיתי לכתוב סיכום
לא ידעתי בכלל מה אני צריכה לסכם
ואם בכלל הגעתי לשלב של סיכום
הרי אני מרגישה כל כך בהתחלה..
אתם מבינים?
אני, אני שנשבעתי לא לשכוח לעולם...
כל יום מוחקת עד פרט ממוחי. |
|
|
מיומנו של
אחד...
ביזיון!!
ככה קראו לי
בימים שלהגיד
"אביה האיום"
היה יותר גרוע
מלהגיד "מוות
ליהוה"
אבל אל תיטעו
"מיומנו של
אחד"
זה אני -
האיום,
אביה האיום.
אביה האיום.
ארנב חולה גזזת
יוגרל בין אלו
שיספרו בהצלחה
את מספר הפעמים
שבהם "אביה
האיום" או
איזכור שלו
הופיעו בסלוגן
הנ"ל,
וכפי שאמרתי:
אביה האיום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.