לילי ווייט / פורח וקמל |
לזרוח,
לשמוח,
והיה רגע שהצלחתי.
וחלפו הימים,
ונפלו הפנים,
נבלו חיוכים,
וקמלתי.
רוצה שוב לפרוח,
לזרוח,
לשמוח,
ומה אני עושה לשם כך?
וחולפים הימים,
החיים ממשיכים,
אני עושה שום דבר,
הכל בעינו נשאר,
אני נובלת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|