שוב ראוי לציין שהמילים שייכות לנתן אלתרמן
הפרשנות היא שלנו...
ממולץ בחום לקרוא את הסיפור "מסע הערב של יתיר" מאת א.ב.
יהושוע ביחד עם שמיעת השיר, יש איזה קשר מדהים בין השניים.
תהנו.
                                       

זו עת הדומיות המרעילה עם שחר
שמים הפורקים לאט את מטענם
ירח שהוטל כמו כסייה נשכחת
על השולחן בצל חדר ההמתנה

זו דומיית הגוף אשר שכב מתוח
ועל פניו שחרית החליקה בידה
זו דומיית קרונית אשר עם ליל היטוה
אל מסילה תלולת אזוב וחלודה

עמוד מול ראוות הרוחב הכופתת
מול ריח העולם העז והקריר
תמיד תמיד ארבו לתקוף אותך לפתע
ובתחנה נידחת לחצו לקיר.