לך השיר, זו שקוראת
בך אני מפציר לא לחטט
לא יפה לך להביט ולשפוט
משפטים הם ואנחנו רק מילים
ומילים.
לך השיר, זו אשר סקרנית
איתך הייתי מטייל ומתפתל על גדותיך
אישה יפה ,עליה להביט ולתהות, לכתוב עליה תכלית
ותכליתות.

עכשיו אתם הצופים מהצד
רואים הכל אחד אחד
בין השורות והתכנים
על מי טרוף אתם רואים?
על האישה הקוראת מימין לשמאל
או על המשורר בו רק ידיו הן אשמות בכל.

אכן זו הדרמה לשעה
קפואה וסדוקה. שבורה ונתוצה
אצלי בראש קפואה וסדוקה
דרמה זו לשעה. את השיר הזה כתבתי
בדקה.

מוקדש לגדלייה מאת קינקי