איך השמיים בוכים עליך ילד,
כאילו הייתי אבידה פרטית שלהם.
כאילו עטפו אותך כל חייך,
כאילו היו לך אב ואם.
איך האדמה בוכה עליך ילד,
מסרבת לקבל אותך לתוכה.
המקום שלך לא בתוך הבטן,
לא תחת האדמה.
איך העצים בוכים עליך ילד,
בדמעות של עלים אדומים.
והחיים כאילו הפסיקו כשהלכת,
כולנו בוכים.
15.11.2006 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.