עגולה, צהובה, מרמזת שמחה
ולידה החיוור הבהיר.
היא רואה, לא רואה, מחייכת אליי,
הוא חודר בכאב המהיר.
היא חמה וקורנת, מסנוורת כל כך,
עם השקט שלו הוא קורע אותך.
בחיוך התמיד היא חושבת, סוחפת
ממלאת חללים ריקים.
הוא יושב שם למעלה, רואה ושותק
מכה בי חיצים דקים.
היא לבד בשמיים, מרוממת ועליזה
מקרינה שמחתה לעולם.
הוא יושב שם למעלה, יש המון כוכבים
ובכל זאת אדיש לכולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.