החיים נראים שונים, מאז שעזבת,
זכרונות רחוקים, מהזמן פה איתך.
ואני כאן יושב וחושב, אם היית נשאר,
אז היה לי ת'זמן להכיר קצת אותך.

וזה כן כואב, להיות בלעדיך,
במצב של ייאוש, בלי תקווה להמשיך.
ואני מסתכל ושואל, אם היית צריך לעזוב,
כאן אותי, אם היית צריך

ללכת... פתאום לעזוב,
לקוות שאני אסתדר
שיהיה לי רק טוב,
ולזכור את כל השטויות שאהבת
לומר, זה קורה לי פתאום כשעזבת.

המצב לא השתנה, מאז שהלכת,
לא סובל עוד דקה, כי אני לא יכול.
להסביר את הקשר הזה, את התלות הגמורה שבך,
זה קשה, להסביר את הכל.

וזה כן כואב, להישאר כאן לבד,
עם אלה שלא אוהב, זה מסובך רק לראות.
את העצב הזה בלעדיך,  כשאין אף אחד,
מעדיף להמשיך

וללכת... פתאום לעזוב,
לקוות שאני אסתדר
שיהיה לי רק טוב,
ולזכור את כל השטויות שאהבת לומר
זה קורה לי פתאום כשעזבת.

החיים נראים שונים, מאז שעזבת.