|
כמו שקיעה רחבת ידיים
כמו הנבל המתנגן לאיטו
כך פוסע לו השקט
ממהומתי - למהומתו.
כמו טיפה הלוטפת את המים
כמו דמעה בעיניו האדומות
כך סוחף אותי הכעס
מעולמי - לעולמו.
וחופי משתגע
וגליו סוערים
אדוותו שוב קוצפת
בזרמים מלוחים
ושוב תוהו ובוהו
פושט על העולם
ילדתי משתגעת
ולבו שוב נדם. |
|
|
"למה החלטתי
לעבוד בזה? כי
אני אוהבת
ילדים..."
- מתוך "קוים
לדמותה של
הפדגוגית
הממורמרת",
עם-אובד, 1996. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.