|
שוב החורף הגיע,
ובמיטה הזוגית מכווץ בפינה אחת
אני שוכב לבד.
רוחות וטיפות מדפקות על החלון
ניתכות באדמה.
ובמיטה הזוגית מכווץ בפינה אחת
אני שוכב לבד.
אין אף אחת שתחמם אותי בגופה העירום
בחיבוק מלטף,
שתתן לי לגעת בידה, לבה וליבתה.
לחבק אותה חזרה, ללטף עד לנישמתה.
שתחלוק את צמרמורת התענוג שבמגע ובאהבה.
שוב החורף הגיע
והתנור מטרטר לי מנגינה קצובה
של טיפה ורוח
של לבד |
|
|
שנייה שנייה
אחת, עיצרו
לרגע:
כשהקוטג'
מתייבש, הוא
נהפך הרי
לגבינה.
אז כשגבינה
מתייבשת, היא
נהפכת לחמאה.
אז רק רגע, רק
שנייה.
מאיפה הכל
התחיל?
עוד טמבל שמנסה
לחזור על הביצה
והתרנגולת.
ככה זה קיבוץ,
אלו הן
ארוחות-הבוקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.