New Stage - Go To Main Page


הטעם של השפתיים שלך היה כ"כ חי וטוב. פנטזיה שמתגשמת. וזה היה
אולי הטעם של המרק שאכלתי אתמול עם המלח והתבלון המיוחד. והוא
השתלב ביופי שלך שצפיתי בו בסרט ובהתקרבות בינינו. ככה זה
בחלום. ואני שרגיל לחיות בפנטזיה כבר יודע ששם החוויות הכי
טובות ועמוקות שלי. בטוויסט של המציאות וקורטוב הדמיון שילוו
אותי לשנים. ואת אסורה. כי ככה זה בחברתינו. כל גאוגרפיה ועידן
עם חסרונותיו ויתרונותיו. והייתי רוצה להיות נביא זעם כי אם
אני רע זה כואב לי, ואני לא בטוח שרצוי לנסות להשתנות ולא
לשנות את העולם, ואני לא בטוח אם מי משניהם אפשרי או קשה יותר,
ואם טוב יחסי ומפרספקטיבה הרי שכמות הרעים מספיקה כדי לשנות את
ההגדרה.
ובינתיים את מתחילה לחלוף, אבל אני עוד אתעסק בך, ואמשיך
לקוות לחוות ריגושים כה מתוקים עוד. ובינתיים את כבר מזמן חזרת
להיות לא לבד, ואני שוב לא עמוק



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/2/07 14:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי זילברברג

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה