חוויות סלולריות מאוטובוס עירוני -

אמנם דיבורה לחשני היה.
נכון  מילותיה בחרה בקפידה.
וגם  הסבה פניה בהטיה לכיוון החלון והסתירה  מבטה מעיני כל
כששיער הבלונד מציץ אך במעט מעבר לכתפה וציפורניה המזוייפות
מקשטות כף יד חבושה.
אך כל אלה לא יכלו למנוע מבעדי  ולמרות רצוני להיות עד
לסיפור האהבה הזה.
דבריה האחרונים שהדהדו אל המכשיר הנייד ובחזרה אלי עדיין מכים
בי:

" אינני פוסלת אותך כבן-אדם
אני רק פוסלת אותך כבן זוג."

ואני, שמן שכמותי, בסך הכל מצאתיה מספיק רזה על-מנת לתפוס
מקומי לידה על ספסל האוטובוס.

שמישהו יעדכן את סימון וגרפונקל שיש כבר חמישים ואחת דרכים
(לפחות) לעזוב את אהובך.