השגם הגיע, ואיתו רבקים וערמים,
יש ימים בהם אנשים שלקוים כמותי נוהגים לערבל אותיות במה שאני
רוקא שפת השיכולים, שכבר מצאתי לה לפחות נערה(נער נערה ילד
ילדה הידיד שלכם ב...רוצה לעזור לכם...) אחת ששיחקה בה
בצעירותה,
המשחבה הבאה היא ברוח השפה הזאת ו...קצת קשורה...

בימים אלו אני חוזה כיצד אנוכי גדל לממדים טיפה גדולים יותר
בניסיון לא אנושי להדביק את קצב הגדילה של אישתי. אם אתם
מכירים את אישתי, אז אתם בטח יודעים שהיא לא מאלה שגודל הנרתיק
שלה יותר גדול מנרתיק שהיא נושאת (לא שאני אנטי....). פשוט,
ואם אתם לא יודעים זה הזמן לספר, אישתי בהריון, מחזיקה את
Consumer בבטנה כשהיא, ה-Producer משתדלת להתרגל לרעיון של
גדילת Little Cauldron, סליחה Little Kalderon (ואני אכניס לכם
הערה בסוגריים, שדי הופתעתי לגלות שקלדרון זה קדירה באנגלית,
למרות שזה יכול להיות משהו אחר בשפה אחרת שאני לא מכיר, עדיף
extraordinary). אישתי (איש שנישא אומר התייאשתי?!), חמדתי, אף
אוזן גרון שלי, בשבוע 16 (או 60 גרם, או 12 ס"מ אם טוב לכם
יותר), ועוד היד נטויה (טוב אז זה לא הביטוי הכי מתאים).

אני חושב שיש  משהו שגורם גם לבעלים (אישה שנישאת אומרת
התאבלתי?!) לזרום עם רוח הזמן ביחד עם נשיהם ולגדול איתם. אולי
זה נידמה לי, אבל נראה לי שעברה התקופה שגבהתי בס"מ, ועברתי
לגדול בק"ג. אני לא יודע מה יהיו ההשלכות, אבל אם אני אנסה
להדביק את אישתי (מילה של מחלות) אני סביר להניח אעוף על
Operation exception או משהו כזה. תדעו לכם, אם אתם לא יודעים,
Consumer-ים קטנים גדלים בצורה מדהימה, מזרעון פוחז וביצית
נחה, הם נעשים 4.5 ק"ג ו-70 ס"מ (מימדי אנוכי בינקותי) ואני לא
מקנא באישתי אם Consumer יגיע למימדים האלה. אני מניח שהם
יוצאים אחרי 9 חודשים רק משום שאין להם כבר מקום, אחרת, לטעמי
היה יותר טוב להם שיישארו שם. אומרים שמשבוע 20 הם מסוגלים
לשמוע, אזי אפשר להשמיע להם את קלטות ההדרכה של הטלוויזיה
החינוכית עד גיל 18, ואז לתת להם לצאת שילחמו בצבאות הצובעים
על מדינתנו המשופמת (אתם זוכרים שהיה פעם כזה שיר?!).  טוב אז
אולי הרחקתי לכת, Consumer עדיין לא נולד וכבר סגרנו אותו עד
גיל 18. אולי הוא (מי אמר שזה הוא?! אנחנו לא יודעים עדיין,
ובאנגלית זה יכול להיות זכר ונקבה. עברית מעצבנת) בכלל יהיה
ילד Plug & Play, אולי....בטח, והוא גם ידע לעשות הכל בלי
שנלמד אותו, והוא לא יעיר אותנו כל הלילה בחודשים הראשונות.

בינתיים הבטן שלי צומחת כאות הזדהות עם בטנה החביבה של אישתי.


לקח לי זמן להתרגל לרעיון של להיות אבא קטן (גדול), עם ילד
(ילדה, נער, נערה הידיד..די) עם כמה דברים ממני וכמה תכונות
מאישתי. אתם מכירים את כל הרעיון של הגנים הרצסיביים
והדומיננטיים? ממש מלחמה תהיה (הייתה אם להתעסק בדקויות) בין
הגנים שלי לבין אלה של אישתי, המשפחה שלי נגד המשפחה שלה, וכל
אחד צריך להרגיש שבמיזוג גלויות שטמון בילד יהיו מכל הצדדים
ולא רק מהצד השני. שמעתי על מיקרה של ילדה שנולדה שלא דומה
בכלום לצד של האבא במשפחה. איך המשפחה שלו התבאסה. אין המשך
לשושלת, לשטיקים המשפחתיים שמעבירים מדור לדור.

אפרופו מדור לדור. פעם היה נהוג לקרוא לילדים עם שם אחד מה-
ancestors (גם אבות וגם אמהות,  עברית מעצבנת). אני למשל
הוגדרתי על שם כזה, ועוד הרבה במשפחתי. היום אתה צריך לפתוח
מגדיר צמחים בכדי למצוא שם שיהיה מספיק מקורי. ואחרי שחשבנו על
שם שחשבנו שהוא יפה ונחמד (לא דיפנבכיה לדאבונכם), גילינו שזה
שם של מעדן חלב. אני חושב שנעבור לספרות מחשבים, אולי אפילו
נגלוש לתחום האלקטרוניקה.נראה....

בינתיים אנחנו קוראים לו consumer, ואנחנו שוקלים לאמץ שם
שיזכיר לו/לה (מה זה פה טלטאביז?! עברית מעצבנת)  שהוא צרכן
ויהיה צרחן בכל השנים הראשונות לפחות. בכל מקרה לפני שהוא/היא
(היום אי אפשר לדעת, ובימינו זה גם יכול להשתנות) יוכל ליצור
כמה הברות שפויות, אני רואה את עצמי בוחן את האינטלגנציה של
המסכן/נה, עושה מבוכים (ודרקונים?!) ומגרה את החשיבה. קראתי
באיזה שהו מקום שחשיבה גם גורמת לשרפת קלוריות, ולפיכך להורדת
המרץ, ובפועל יוצא של הורדת הנזקים הפוטנציאלים של העולל (כבר
תיאור מחשיד, אתם לא חושבים?!).

בינתיים עד שייוולד הדני-סן/נירית-דוטר מוטל עלינו לתכנן את
החדר ואת הסגנון שנגדל אותו ואיך נסדר עם העובדה ששנינו עובדים
עד מאוחר, איך נמצא מטפלת טובה, איך ואיך ואיך...
אבל לזה יש עוד קצת זמן, כך שהמשך יבוא...:)

ומשהו שונה לגמרי....
קורה לי מידי פעם שאני מדבר עם מישהו/י ) someone, עברית
מעצבנת) ובאמצע לספר משהו, ואז Interrupt (לקוח ממחשבית) מופיע
בצורת שיחה נוספת ממקור שיחה אחר שמופנית לבן שיחי.
ה-Interrupt הזה הוא המבחן לחשיבות השיחה עם בן השיחה. זה מאוד
מעליב אם בן שיחתך מעדיף את השיחה האחרת...אינכם חושבים?!


דני  Thoughts of