|
ריק ברחוב
אין מי לראות
הרגליים הולכות לשומקום
אבל אני משתדל
בבוקר אני אוכל
בערב אני בועט
בלילה אני מובס
ומשתדל
ולא בוכה
כל מה שאני רוצה
זה שקט בלב
לצלול מהרציף
לתוך לבך
ולהיעלם. |
|
|
פיירוול
שמהפיירוול. כל
המורות תופסות
עלי תחת בחדר
מורים. לא
מדברות עם
שרתים, אלק. מה
אני לא בנאדם?
לא מגיע לי גם
קצת יחס?
אז אין לי
פיירוול. אפשר
לחשוב.
מרסלוס שרת הבמה
ממורמר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.