אנחנו אף פעם לא נמות
ינשרו העלים מן העצים
ילדים ישחקו בחצרות
ואנחנו נראה,
איך בונים מסילות
סביב העיר
לעולם לא נעזוב
אנחנו רוצים להרגיש
אבל לא לגעת
מה שידענו, חלף
עכשיו את יודעת
לעולם לא נעזוב
נשאיר את הזמן
לאלו המבקשים לנצח
ולנו ניקח, לילות שקטים
לעולם לא נמות
תקראי מה אומרים השלטים
הם תמיד מבקשים מאיתנו
ללכת בכיוון הים
ואנחנו נגררים, אחרי השמיים
כמו היינו מאמינים שוטים
ינשרו העלים
והילדים יבנו חומה סביב עצמם
האורות יידלקו
ואנחנו לא נמות לעולם
רצינו להיות גיבורים גדולים
לפשוט את הבגדים, ולגעת בלי לדעת
אולי רצינו יותר מדי
מה שרעיל, לא נאכל
מה ששלנו, לא נלמד
ואנחנו רצינו להיות
יותר טובים מאחרים
עם הכלבים הנובחים
והשערים הסגורים
לעולם לא נמות
ככה קראנו בספרים
ככה סיפרו לנו ההורים
עכשיו נלך, להביט על הים
איך השדרה מקיפה אותנו כמו חומה
ויש מעגלים שלא נפרצים
ויש טעויות שלא למדנו להבין
עכשיו תבואי אלי, ערומה
ואני אבוא אלייך
כמו ילד קטן
הרי לא נמות לעולם
גם אחרי שיכבו את האור
ויבעירו את המדורה
כותבים שורות, ומתים בלי זמן
אחר כך מתנוונים מול חלומות שהגיע עליהם הקץ
לעולם לא נמות