הנער פתח בפראות את החלון
עיניו אדומות מחוסר שינה
והעורב בשלו ממשיך לזמר כנסורי מסור
ככה זה נמשך כבר שבועים
בהתחלה חשב הנער שהוא מדמיין
מי אי פעם ראה עורב לבן בשמים
אחרי יומים של נסיונות כושלים לישון
פתח הנער את החלון וצעק שישתוק
ואף הוסיף כמה קללות חביבות לתערובת
העורב לעומת זאת נראה משועשע למדי
והתחיל לזמר במלאו כוחו
הנער התשוש שם את ראשו על הכרית
ולקח את הכרית השניה ושם על ראשו
והחל קצת לנמנם לפני שהרגיש במחנק שנוצר
יום שני אותו הסיפור רק הפעם כבר היה עצבני ונרגז
הוא לקח כמה אבנים שאסף במיוחד לאירוע זה
והחל לזרוק על העורב שהחליט להתמקם על חוטי החשמל
ליד ביתו
העורב התבונן ולרגע שתק תפס ברגלו את אחד האבנים
ופגע איתה בקודקודו של הנער
הנער קפא לרגע ואז מלמל משהו
וסגר את החלון
והעורב מצמץ וחזר לזמר
למחרת החליט להודיע לרשויות על העורב
אך כשהם באו העורב נעלם כלא הייה
הנער התחייך שסוף סוף היה שקט בעולם
אך הרגיש קצת עצוב
אחרי שעה, כשהרשויות כבר נסעו לדרכם
הנער שכב במיטתו נהנה מהשקט
עצם את עיניו רק כדי להתעורר
למשמע הקול המעצבן והמוכר
הוא פתח את החלון והסתכל על העורב במבט כעוס
והעורב לעומת זאת נראה מחיוך ומאושר
והיום אחרי שבועים הנער הסתכל בו,
חייך בממזרות, הוציא מכיסו שני אטמי אוזנים
ועשה אצבע משולשת ביד השניה
ואז סגר את החלון ונרדם באושר
העורב שתק לרגע והחל לזוז על החוט הנה והנה
ואז עף למרפסת והחל לריב עם הצל של עצמו
ככה לפחות נראה למי שמסתכל מהצד
אך ממבט בקרוב הוא ניסה להזיז את החלון שמוביל לסלון.
בוקר. הנער שישן שנת ישרים והיה בשלבי יקיצה מהחלום
החל לשמוע לחישות מוזרות
"אונה סאנט פרדו" ואז הרגיש צביטה בידו
ואז נשמע קול מבוגר אך עדין ורך
אל תפחד אמר אך אין לנו הרבה זמן
הנער פקח את עיניו וגילה את העורב
יושב על קצוות השמיכה שמסתיימת בראשו של הנער ומתבונן בו
הוא היה המום לרגע ואז אמר בקול מיואש: "אני נכנע ניצחת אוקיי
העורב פתח את פיו ואז אמר:
"אני רק המפתח של התחלת המסע ..."