|
אני משייפת את חלומותיי
בפצירה חדה כתער
וכל המחוספס והבלתי- מובן
הופך מעוגל
וחלקלק
בין אצבעותיי השבריריות
ולרגע אחד
שבו הזמן ופעימות לבי
הופכים שלובים
העתיד לא רק שנראה ברור
אלא גם אפשרי. |
|
|
אני הולך לבלות
את השבוע הקרוב
בחמ"ל בבור של
הקריה, כמה
קומות מתחת
לאדמה, כולל את
השבת האחרונה
בחודש. זה מקום
צפוף, אפור,
נטול חמצן
ומסריח.
אני חושב שהצבא
צריך לממן לי
ואליום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.