|
17.11.01
לעשות את עצמי שמחה
למרות שאני רוצה לצרוח
לעשות את עצמי מאושרת
גם אם אני מתה לברוח
להמשיך לחייך כי תמיד חייכתי
להמשיך לצחוק כי תמיד צחקתי
אבל את החיוך האמיתי כבר מזמן איבדתי
והצחוק השמח כבר לא כזה שמח
והמבט אושר התמים כבר לא כזה תמים
כי עבר זמן ועברה תקופה
נכנסו מחשבות ונכנסו ידיעות
ואין כרגע מה לעשות
פשוט לחכות לאחרי הצבא
ללכת לגליל עם כבש וכבשה
לגדל אותם ולעשות קצת גבינה
ככה נתחיל עולם חדש
עולם של אנשים עם לב חלש
בלי לשמוע
בלי לדעת
בלי לראות
בלי לדאוג
להתפתח בלי העולם האמיתי
ללמוד על האדם ועל כל מיני דברים
בלי לדעת מלחמות
בלי לדעת שנאה וכאב
לאטום את עצמך להכל
לחיות בשלווה בלי למהר
לא להעביר רגעים
אלא לראות איך הזמן עובר |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.