איוב כהן / דרך הלבבות |
אני מהלך על קצה
בהונות
בשביל מפותל שמגיע
עד לאופק רחוק
בו אור נגוהות
בין ארץ
לבין הרקיע.
לא דרך המלך
נמתחת עד אופק
ולא דרך חולות
גם לא דרך עפר
מאובקת
רק שביל
משברי לבבות.
זהו שביל שנכבש
במשך דורות
מאדם הראשון וחווה
שביל שנסלל
משברי לבבות
בחיפוש
התקווה הגדולה.
יש בשביל המוזר
רסיסים ושברים
לב אבן
ולב אוהבים
וככל שתלך
ותגביה בהר
אתה מצטרף למתים.
עת תיפול ויידום לבבך
על שבילים
ולבך יתפזר
בין שברים
לא תדע אם הגעת
בעקבות גורלך
או כשלת במרוץ החיים.
אני עולה בעקבות
האור
בשביל משברי לבבות..
נובמבר 2001
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|