נפתלי אוחנה / לבדי |
אני מביט בך,
וממשיך,לא עוצר,
ומתקדם.
הלב הכי קרוב אליי,
עזב,
הבכי הכי חזק שבי,
פרץ.
נעלמת מחיי,
אחרי שנים של ביחד,
אני מוצא את עצמי,
מסתגר בחדר,
לבדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|