כל הסיפור התחיל מזה, שהדודה העשירה של החבר שלי, דורון,
החליטה להתפגר דווקא באמצע אוגוסט. זה לבד, לא סיפור, אנשים
מתים, אבל מה? הדודה הזאת השאירה את כל הירושה שלה לדורון,
אלוהים יודע למה, ודורון רוצה לאסוף אותה, הדודה חייה בגרמניה,
בעצם מתה בגרמניה. אז דורון היה צריך לנסוע עד עליה.
עכשיו לדורון, יש חתול רחובות גזעי גדול בשם, מיצי, ודורון
ביקש ממני שאני אשמור אליו בזמן שהוא בחו"ל. הסכמתי, מה יכולתי
לומר?
בבוקר הלכתי לבית שלו, נתתי למיצי קצת אוכל, נתתי לי קצת אוכל
והלכתי לשירותים. אני לא אפרט לכם בדיוק מה קרה, אבל בקיצור
הייתי תקוע שם חצי שעה עד שיצאתי. וכשייצאתי, התיישבתי על הספה
והדלקתי טלוויזיה, ערוץ 5.
רק כדי שתבינו, הדירה של דורן היא בואו נגיד לא ענקית, אפילו
פצפונת, ובכל זאת, אחרי כמה זמן שבתי לב שאני לא שומע את
החתול. צעקתי לו כמה פעמים וחיפשתי אותו, אבל הוא פשוט נעלם.
הרגעתי את עצמי בכמה נשימות עמוקות ואמרתי בלב "את תדאג דוד,
הוא פה אפשהו" וככה המשכתי לחפש. חיפשתי חצי שעה, חיפשתי שעה,
ולא היה שום מיצי, היה רק עכבר מת מתחת לכיור.
בסוף כבר התחלתי להילחץ, "אולי מישהו גנב אותו?" חשבתי אבל למה
שמישהו יגנוב חתול רחוב? יש עשרים אלף כאלה בחוץ שלא צריך
להתאמץ בשבילם. "אולי הוא ברח" חשבתי. אבל לאחד משני השכנים של
דורון, היה כלב זאב ענק שפשוט הסתובב ליד הבית. בסוף התקשרתי
לחברה שלי וסיפרתי לה מה קרה, סיפרתי לה גם על הכלב ושאני חושב
שגנבו אותו, רק על העכבר לא סיפרתי לה, לכו תדעו איך היא תגיב.
"אל תדאג" היא ענתה לי "באוגוסט, לא גונבים חתולים" זה קצת
הרגיע אותי, אבל בכל זאת שכנעתי אותה לבוא. אחרי שהיא באה היא
ניסתה גם לחפש איזה רבע שעה את החתול, והתייאשה. מזל שהיא לא
ניסתה מתחת לכיור. "מה את אומרת עכשיו?" שאלתי אותה והיא רק
אמרה בקצת פחות ביטחון "לא גונבים חתולים באוגוסט".
שנינו המשכנו לחפש, אתם לא יודעם מה הלך שם, הפחנו את כל הבית,
מחפשים כבר בתוך הקומקום מייאוש, והיא בשלה "באוגוסט לא גונבים
חתולים!" זה לא הגיוני, היא הסבירה לי, מסתבר שגם גנבי החתולים
נוסעים לחופשה באוגוסט, ואז הם צריכים מישהו שישמור להם על
החתול.
למרות כל מה שהיא אמרה, בסוף גם למשטרה התקשרנו, לא שזה עזר הם
רק אמרו שהם לא מתעסקים בגניבת חתולים, בטח לא באוגוסט! אחרי
שהמשטרה סירבה לעזור לי, החלטנו לצאת החוצה לחפשו אותו,
וחיפשנו בכל מקום, שואלים אנשים אם הם ראו אותו. עד שתיים עשרה
וחצי חיפשנו אותו, עד שבסוף חזרנו לדירה של דורון לישון, לא
שהצלחתי לישון במיוחד.
למחרת בבוקר כשהתעוררנו, יצאנו לסלון, ואת מי ראינו? את מיצי
כמובן! מסתבר שהשכנה שמעה שדורון נוסע והחליטה לקחת את מיצי
לבית שלה לדאוג לו שלא יהיה לבד ושיהיה לו אוכל.
כמעט התפוצצתי רציתי להרוג אותה! סיפרתי לה על כל הדאגה שלנו
ושהתקשרתי למשטרה, וכל מה שעברתי ובסוף כשנרגעתי קצת היא רק
אמרה "אני לא מבינה למה כל כך דאגתם" ואז "באוגוסט, לא גונבים
חתולים".