ירדה לי ההתרגשות
כבר לא מרגישה פרפרים בבטן
מהמחשבה עליו.
אבל אני יודעת
שברגע שתתקשר
החיוך ישוב לפרוח על פניי
וכאשר אשוב לראותך
אחרי כ"כ המון זמן
אנשק אותך בלי סוף
ואתן את גופי ונשמתי למענך.
ושוב כשתלך,
אחרי יום או יומיים
אשוב להשתעמם ממך
ואומר לעצמי שאני צריכה מישהו רציני
שלא יעשה אצלי יותר מדי בלאגן
אחד שירעיד את הלב
גם אחרי שנתיים.
ואז אחליט בתוך עצמי
שעדיף שאסיים את זה
ושוב אחייג את מספרך בטלפון
ופתאום אשנה את עורי
ובקול תמים אשאל מה שלומך.
אנתק,
ואשוב לחייך לעצמי כמה זמן
עד ששוב תעלם לי מהלב
ומהמחשבה
למרות שהענקת לי יותר מכל אדם אחר,
למרות שהמגע שלך מהפנט אותי כל פעם מחדש,
למרות שאני עושה בשבילך הכל
ומוציאה את עצמי מושפלת בשבילך
וחוזרת חזרה עד אלייך.
לא, זאת לא אהבה.
וגם לא תהיה. |
