בוקר אור. ויימתח קום.
שופף גוו אלי אפרקדניו.
תום פניהם ימתקו חלום.
ילטוף, יעירם-קום אל פניו,
שנמוג מאמש בשעת-סיפור.
יום ותיקד שמש ליזע-חשב.
לגדל מגדלים. לבתי מישכן.
זרועות מנופיו יאכילו רבי-קומות,
קדי-צוו קודקוד, ינועו כנוע-סרט.
לעוד דוק-פרוסה בלחם החיים.
לפיו יישק דבר. למילתו יינקב,
או עניין ייחתך, אם ראש ייערף.
שר-כבוד לסרי-פקודה, כבן-מלך.
חד-עייןיבחין טלטלות לבית בית.
שם שבויים ארבעה לקורי עכביש.
אשת-העכביש תפרוש רשת-לכד.
חום-בית איננו. אווירת נימי-סדק.
תקרה תירצף, להדי הפך-רעש.
מלכת שאול. במגלב מלקת נפש.
בארס תיטוש-ערש, להרס עיים.
והוא מסתמרטט. לריק בית חזו.
ישפוף ראש כעבד. אפס הגבר.
נימעט אלי כלום. זולת ארבעה.
אב בית, שדוד-כתר בערף-ראש.
מחר. ישוב וייכתר. לגדל מגדליו.
קיסר הוא לשמש. עובש לליל.
הזה הוא המלך? ישאל ליצנו.
אם לבמה - ישחק הוא?
חזות טלטל? |