בלב שממנו נעלמו עינייך,
מזרקת הבדידות שוב מתעוררת,
בלב שלוחש את מראה שפתייך,
קליפת התקווה שוב מתפוררת.
מזרקות הבדידות גולשות לזרמים,
ומציפות את הלב בחרדה,
מזרקות של משפטים חוזרים,
הופכות לב שבור לדמעה.
וליבו מתאר לו את סערת הרוחות,
עם בוקר הנפילה,
ליבו מתאר את נזקי האכזבות,
שבאות עם גשמי ההבנה.
רק לפעום עוד אפשר,
לראות שבעולם ליבו,
חורבן והרס רק נשאר,
הבדידות בדמעות, תציפו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.