דימה פ. / ערב קר |
והקירות עמומים
הצלילים כבר מתים
והקולות גוססים
אני מתעורר
ופוקח עיניים
מרים את ראשי
ומסתכל לי למעלה
למעלה את השמיים.
ובשמיים ירח
עגול ומוכר
בגוון צהבהב קצת
הוא מופיע לו שם.
ואני מסתכל לי עליו
בעיניי הבוכות,
שתובעות ומתפללות
בעיניים של איש מת...
שדורש קצת תקווה,
ומחפש לו תשובה.
15.10.2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|