הוא הלך אל הכפור
נעלם בניכר
והנה שוב חזר
החיוך המוכר
זה שפושה מבפנים
זה שעולה בלי מילים
זה שמרים את זווית הפה
זה שבעיניים ברק מעלה
החיוך האומר יש חיים
החיוך הלוחש, הם יפים
האחד שנעים לפוגשו במראה
מתפשט על פנים ומוסיף נהרה
מי אותו העלים בעבר?
מי אחראי לכך שחזר?
סוד גלוי ומוכר
הלב האדיב האכזר
התכווץ וצרב בעבר
מתרחב היום כמו נהר
נוהה אלייך עד בלי די
מגיש עצמו לך כשי
החיוך החדש המוגש
הצמד אותו לך לדש
כי שלך הוא אהובי
משוגר מלבבי
לך
באהבה

אור