מעשה שהיה במלאך צעיר שירד מן השמיים לבקר בעולם,

ארז את הנבל ניקה את כנפיו

ונפרד ברגש מכל אחיו ואחיותיו

בעודו נוסק מטה מתרגש מהבאות

שמע קול קט זועק חלושות

"אני חלשה בכדי להשתחרר"

"האם זהו סופי בשיח אטד זה להיאסר?"



התקרב המלאך התמים בחשש אל הקול

והכין את עצמו לגרוע מכל

שם בתוך השיח יצור יפיפה וקט נלכד

אשר בינות ענפיי האטד הסבוכים מעד

פייה יפה עם שיער שחור

ירוקות עיניה, ראה המלאך

אך לא הבחין בליבה השחור משחור.



מחה המלאך דמעותיו שזלגו למראה סבלה,

שלף את חרבו הבהירה וניגש למלאכה,

חתך פה קיצץ שם,

ולבסוף עלה בידו לשחררה מכלאה.



חייכה אליו הפייה את חיוכה הכובש,

כבשה את ליבו וכילתה את כל הרגש,

לקחה את חומו ואת הילתו,

שברה את הנבל ועוררה את קנאתו,

קיצצה את כנפיו

וביזתה את דמו



ובעודה עפה לה מהמקום בכנפיה האפלות

שכב לו המלאך שם שבור ימים ולילות.

אחיו ואחיותיו החלו לדאוג

כשאור קיומו הבהיר החל נמוג.

שם בין ענפי האטד שכב לו המלאך

דמעות הדם בעיניו קפאו לאיטן

הילתו הפכה אפלה ותומו דעך

בכו אחיו ואחיותיו על ביזוי קיומו

וידעו שלעולם לא יוכל לחזור אל ביתו

שם מתוך הריסות המלאך הזך שחולל

חריגה של הטבע, ביזוי הבריאה

קמה חיה אכזרית ורעה,

קם המלאך האפל שמהשמיים נפל...