|
על הדשא הירוק בו אהבנו,
השיער שלך שנשמתי אותו
ופעם שכאבנו.
עכשיו זה לא אותו חלום
איפה עוד נמצא היום אהבה כמו זו שהיתה
הפרחים בארון
איך לא אראה אותו יותר
חם לי בחוץ.
בספסל הרעוע שוכבת זקנה בוכה בשבילי,
מצליחה להראות את כאבי
שוב לא שקט
אצלי בלב חלפו שנים
מחשבת סיכויים
מטפסת בסולם הכאב
נהנית לחשוב שאולי יהיה לו טוב.
תמיד אשוב לחבק אותך גם בחלומות הכי רעים
"תלכי או תשארי?", שאלת אותי ופנית אליי
הייתי מצילה אותך מכל השטנים והמפלצות
זו ההזדמנות שלי להציל אותך מפניי... |
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.