פתחתי את הרוכסן, אני משתין על פרפר,
מרטיב לו את הכנפיים
מלאות הגוונים.
הוא מפרפר אליי, זועק לעזרה בשתיקתו הצורמת.
אני בשלי, ממשיך לנסות ולהכניע אותו.
כוחותיו אפסו, הוא שרוע על הרצפה,
הכנפיים הרטובות מקשות על מעופו,
אני שונא אותו ולא בכדי השתנתי עליו.
אני שונא אותו. כל כך יפה שקשה לי להבין
איך יצור שמשביע את העין
יכול לגרום לי המון סבל ועצב.
לא השתנתי עליו, הלוואי והייתי יכול.
שיעוף מפה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.