אם בשביל כל מילה
היינו צריכים לעשות
עמידת ראש, נניח, או "גלגלון",
יש סיכוי שהיה פה יותר שקט,
שהיינו מדברים לעניין.
א': "הוא אילם?"
ב': "לא, נשברה לו היד"
נסו לחשוב כמה רעש היינו חוסכים!
הזקנים לא היו מדברים כמעט,
הנכים היו נאלצים לשתוק,
עצלנים לא היו מרווים את מוחות חבריהם
ברעיונות הדוניסטים.
מצד שני: נערות טרפז היו מציגות מונולוגים
בין תרגיל לתרגיל.
אולי גם היינו מביאים את מדליית הזהב
בענף התעמלות ומכשירים בכל 4 שנים.
בכל אופן, שקט אין פה.
גם מדליות אין.